|
ככל הנראה, לא יניבו מטעי הגולן השנה פרי. לא תפוח, לא דובדבן, לא שזיף ולא נקטרינה. מעט המים שיהיו ינוצלו לשמירת המטעים בחיים ותו לא. קטסטרופה? בדיוק. כתבה שנייה בסדרה
מנכ"ל מו"פ צפון, אלקנה בן ישר: "קודם כול, מדובר בתפוחים, כשרמת הגולן היא מרכיב חשוב באסם התפוח של מדינת ישראל. מייצרים כאן כ-35,000 טון תפוחים בשנה ועל זה צריך להוסיף אפרסקים, נקטרינות, דובדבנים, משמשים, שזיפים. כל מה שגדל בגולן מהנשירים - לא יהיה השנה"
דניאלה שאול יום שלישי 03 פברואר 2009
קטסטרופה. אם הייתה מלה קשה יותר, היה אפשר להשתמש בה כאן, אלא שאין. המשמעות של שנת בצורת זו, לפי דבריו של מנכ"ל מו"פ צפון, היא אחת: רמת הגולן עלולה השנה שלא לאפשר לכל מטעיה הנשירים לשאת פרי. כולם - משמע תפוחים, דובדבנים, אגסים, אפרסקים, שזיפים, נקטרינות.
רמת הגולן הקיץ, ככל הנראה וכפי שצופים אנשי המקצוע, לא תניב פרי נשיר אחד, שלא לדבר על גד"ש וירקות, שלא לדבר על חיסול הפרוטאות. נשמע כאפוקליפסה עכשיו? אולי כהיסטריה מקומית?
ייתכן, אלא שמדובר בדברים שנכתבו השבוע מפי אלקנה בן ישר, תושב הגולן ומנכ"ל מו"פ צפון. לפי בן ישר, קומץ המים שכן יגיעו לחקלאים מיועדים השנה לשמירה על המשך קיומם בעתיד של המטעים ומשק החי בגולן.
"מדובר באסון ברמה אזורית, שצריך לתת לו תשובות מקצועיות ופוליטיות ועל ראש המועצה להוביל מהלך רוחבי בנושא זה.
"מבחינה מקצועית, התשובות הן מצד אחד שימוש בידע שרכשנו לבקרה אופטימלית על מתן כמויות מים במטעים, בעיקר בנשירים והתמודדות עם כמויות מים נמוכות מאוד. המשמעות של הדברים היא גם הפחתה מוחלטת של היבולים ויחד עם זאת, לעבור את השנה בשלום כאשר המטע עדיין נשאר חי".
רמת הגולן ללא נשירים השנה?
"בהערכת המצב הנוכחית, חלק גדול מהמטעים שנמצאים ממרכז הגולן וצפונה, יצטרכו לגדול ללא פרי השנה, רק ברמת קיום. המשמעות אינה רק אובדן פרנסה לנוטעים ולכל עובדי המטע ולמשקים, תוך כדי הוצאות שיש להמשיך בהן, כמו ריסוסים נגד מזיקים מחלות, עשביה וכו'. בנוסף, המשמעות היא גם השבתה של כל מערכות הטיפול בפרי לאחר הקטיף כמו בתי אריזה, קירור, מערכות הובלה ועוד ועוד. וכמובן, אבטלה - כל אותם אנשים שלא יהיו מועסקים, אם לא יהיה פרי. לצערנו, כרגע המספרים מראים שלא יהיה פרי, וכל המערכות הללו יהיו מושבתות".
באיזה היקף ענף מדובר?
"ענף הנשירים, ממרכז הגולן צפונה, במגזר היהודי, הנו בסדר גודל של כ-50,000 טון פרי נשיר. מה שכמעט ולא יהיה קיים השנה. קודם כול, מדובר בתפוחים, כשרמת הגולן היא מרכיב חשוב באסם התפוח של מדינת ישראל. מייצרים כאן כ-35,000 טון תפוחים בשנה ועל זה צריך להוסיף אפרסקים, נקטרינות, דובדבנים, משמשים, שזיפים. כל מה שגדל בגולן מהנשירים - לא יהיה השנה".
וכרמי היין?
"אני יוצא מהנחת עבודה שכרמי היין הם צרכן יחסית קטן של מים, כך שניתן לקיים אותם עם יבול ואיכות סבירים, גם בתנאי האספקה הנוכחיים".
הנזק המשוער - 250-200 מיליון ש"ח
מהי המשמעות הכלכלית?
בן ישר: "בהערכה מאוד זהירה, רק בנושא של חוסר פרי, ללא מערכות תמך ומעגלי אבטלה של חלק לא קטן מהעובדים, סדרי הגודל יכולים להגיע ל-250-200 מיליון ש"ח בהערכה גסה ועדיין לא דיברנו על נזקים למרעה ונזקים נלווים".
ובדרום הגולן?
"כיוון שבמורדות הדרומיים יש אספקת מים נוספת, בהחלט יש אפשרות עדיין להישאר במסגרת הקיצוץ שקיים בכלל מדינת ישראל, שגם הוא קשה דיו. יחסית, עדיין המצב יותר טוב מאשר באזורי הגולן העליון, ששם אין כמעט חלופות. אפשר לקרוא לזה נחמת טיפשים".
ואו...
"ככל שאתה נכנס יותר לנושא, אתה רואה את המשמעויות האדירות של הדבר הזה".
ופיצוי לחקלאים?
"כרגע נעשות פניות למשרדי הממשלה, בראשם למשרד החקלאות וצריך להיערך בכל הכוח. למערכת החקלאות הרגילה הארצית, נקבע קיצוץ של 22 אחוז במכסת המים השפירים. המדינה הקצתה סכום של 250 מיליון ש"ח, שיחולק לפי המפתח של 2.5 ש"ח לקוב מים מקוצץ. זו המסגרת שהממשלה הקצתה. לגולן יצטרך להיות מסלול מיוחד, כי הנושא הזה לא רלוונטי, כי כאן פשוט אין מים ולא בגלל שמישהו החליט כן או לא".
האם צפוי זינוק במחירי פרי הנשירים בקיץ?
"אין איסור לייבא חלק מהפירות הנשירים, כמו תפוחים ואגסים, שאין עליהם מגבלות ייבוא. המשמעות היא שהסוחרים ייבאו, כי גם לדרוזים סביר להניח שלא יהיו תפוחים ובגליל העליון יש קיצוץ במים ותהיה שם פחיתה מסוימת בגידולים. זה אמנם לא מתקרב לאסון שיש בגולן, אך עשוי לגרום להפחתה ביבול, אם כי לא באותו סדר גודל. ייתכן שהממשלה תחליט שהיא רוצה לאפשר ייבוא ללא מכס וכדומה, יכולים להיות כל מיני הסדרים, שאיננו יודעים מה הם ומי הם".
איך מונעים את ייצור הפרי במטע עצמו?
"בחלק גדול מהמטעים ימנעו את הפריחה, או יפילו חנטים בשלב מאוד מוקדם, כדי לא לתת לעץ לבזבז משאבים על תוצרת שלא תונב".
האם בכלל תצליחו לשמור על מטעי הגולן?
"אנחנו מיישמים את כל הידע הקיים, כדי שגם מטע עם כמויות מים קטנות מאוד יישאר בחיים ויעבור את 2009 בשלום. בד בבד, כל מגדל יצטרך לשקול: אם יש לו מטעים שהתכוון לעקור, או לשנטע, זו ההזדמנות לעשות את זה".
יש גם נשירים בדרום הגולן, מה איתם?
"הנשירים נמצאים באזור תל פארס וצפונה, מדובר באותה הבעיה ובאותה עצמה. כך גם בדרום הגולן, אולי טיפה פחות ואני אומר את זה בזהירות רבה, אך ללא ספק, הבעיה אדירה ולא ברור לחלוטין מה יהיה בעתיד".
מה עם ענפי צומח אחרים?
"ענף ה'ספארי' בפרוטאות, ענף מרכזי בגולן, סביר להניח שייסגר לחלוטין, כנראה יתנו לשטחים להתייבש. ייתכן שמשק בודד פה ושם יצליח לשרוד, לא לייצר יבול, אלא לשאת יבול בשנה עוקבת.
אני מניח שירקות וגד"ש לא יעשו בכלל השנה, פשוט כל קוב מים יופנה למטעים, לבקר למשקי החי. באחרונים אי אפשר לעשות התייעלות במים, הרי אי אפשר לשכנע פרות ועופות להתייעל במים.
ענפים כמו אדמוניות, צרכני מים קטנים, תלויים בהקצאות שכל משק יעשה ויחליט בתוך ביתו פנימה".
מהו עומק הפגיעה בהתיישבות בגולן?
"צריך להזכיר שעיקר הפרנסה של תושבי הגולן החקלאים הם הענפים הנשירים, המטע בכלל והנשירים בפרט. אני מקווה שלפחות מבחינת הפגיעה בפרנסה, משרדי הממשלה יתעשתו לסייע לחקלאי הגולן לעבור את השנה הזאת בשלום.
"אחת המסקנות מהאירועים האלה, ואין זו שנה ראשונה לאירועים קשים, היא לנסות ולקדם מקורות מים אלטרנטיביים נוספים לגולן בפרט, ולאצבע הצפון-מזרחית של הארץ בכלל. אנחנו המקרה הקיצוני, אך בכל צפון-מזרח הארץ, שמתבסס על מים שפירים ממקורות מקומיים, מדובר בבעיה מתמשכת".
|
