|
27 יולי 2008
דוברי צח"י, מנהלי קהילות ומזכירי יישובים
כלים להתנהלות מול כלי התקשורת באירוע משברי
ראיתי לנכון לציין את התמודדות צוות החירום היישובי של מושב קשת ומזכיר היישוב עם האירוע הקשה שפקד אותם בשבוע שעבר.
השעות הראשונות באירוע משברי הן קריטיות, להתנהלות היישוב כולו, ליכולת לסייע למשפחה ולהתמודדות עם ההסתערות של כלי התקשורת שמגיעים למקום האירוע.
סיפורים אנושיים מסוג זה מושכים אליהם כמעט במיידי את כל כלי התקשורת. אני מצרפת מכתב ששלח כתב חדשות ערוץ 10, רובי המרשלג, באופן די יוצא דופן, כדי שתבינו עד כמה ההתנהלות הנכונה של צוות החירום סייעה להרגיע את 'מחול השדים' של התקשורת, וכדי שתראו שהעיתונאים הם בסך הכל בני אדם, שעושים את עבודתם, לא בלי קושי, ובמקרים קשים מסוג זה, עם קצת תשומת לב ניתן לשלוט באירוע ולסייע לכל הצדדים.
חשוב לי לספק לכם כלים נכונים להתמודדות עם משבר ביישוב. ישנם כללים ברורים, שאם תתנהלו לפיהם, תחסכו עוגמות נפש רבות, שמועות לא מבוססות ועומס של לחצים שיופעלו על המשפחה ועל התושבים מצד העיתונאים.
באירוע בקשת עלו מספר דילמות, שחשוב שכל צוות חירום ומנהל קהילה יהיו מודעים להם ולדרך הטיפול בהם ובהמשך אספר גם על כך.
כלים להתנהלות מול כלי התקשורת באירוע משברי
-
דובר צוות החירום היישובי מלווה את כלי התקשורת לכל אורך האירוע
מיד עם תחילת האירוע, במסגרת חלוקת התפקידים – ממונה אדם אחד מהיישוב לקחת פיקוד על נושא כלי התקשורת: דובר צח"י, דובר היישוב, מזכיר או מנהל הקהילה.
אם בעלי התפקידים הנ"ל אינם פנויים – יש צורך למנות אדם אחר, שזהו תפקידו לאורך כל האירוע.
- ריכוז כל כלי התקשורת במקום אחד
הדובר מקבל את פני העיתונאים ומרכז אותם במקום אחד, שיבחר בו, לפי הנסיבות.
הדובר מסביר לעיתונאים כי הוא איש הקשר שלהם בכל הקשור באירוע, שהוא יטפל בהם ומבקש מהם לעשות זאת בצורה מסודרת ומכובדת. (פעולה זו מיד מרגיעה את העיתונאים ומונעת שוטטות לא מבוקרת במקום האירוע. העיתונאים יודעים שיש פנים מוכרות, שיש אדם שידאג להם ובאירועים קשים מסוג זה, גם הם מעדיפים להתנהל כך. השליטה על האירוע מהבחינה התקשורתית מתחילה כאן).
- גיבוש מסרים והעברתם לכלי התקשורת
העיתונאים צריכים לספר את סיפור האירוע. כדי שהשליטה במידע שעובר לכלי התקשורת תהיה בידיים שלכם, אתם מגבשים מסרים בהתאם לאירוע ובוחרים את האדם שייגש לכלי התקשורת, יתראיין וייצג את היישוב. חשוב מאד לא ליצור ואקום, שיגרום להם לחפש בעצמם את המרואיינים. באירוע של קשת התראיין עמוס בדש, שמשמש כדובר וכראש צח"י, לאחר גיבוש המסרים עם חבריו לצוות ועם מזכיר היישוב.
- איתור מרואיינים
קחו אחריות ובחרו מרואיינים נוספים כדי שהעיתונאים יוכלו להשלים את התמונה. הם יעשו זאת בעצמם אם אתם לא תדאגו לכך ואז הסיפור עלול לצאת משליטה. ניתן לבקש מהפרמדיק של מד"א שיתראיין, משכן שמכיר את המשפחה או כל אדם אחר שראוי מבחינתכם לדבר עם כלי התקשורת. במקרה של קשת נבחר ירוחם קנטמן, תושב קשת שהוא גם כונן מד"א, שהגיע בין הראשונים לזירה. בנוסף, בשליטה ובקרה שלנו – רואיינו גם השכנים שסייעו לחלץ את הילדים.
- טיפול בסוגיית המשפחה
בזמן האירוע השתדלו להרחיק את המשפחה מכלי התקשורת או את כלי התקשורת מהמשפחה. מפגש כזה עלול ליצור חיכוכים עקב סערת הרגשות. ניתן לפנות לבן משפחה קרוב כדי שייצג את המשפחה מול כלי התקשורת, רק אם הם מסכימים לכך.
ישנן משפחות שרוצות לעמוד מול התקשורת – זו הבחירה שלהן והמטלה שלכם היא לברר, ברגישות רבה, את רצונם ולפעול לפי בקשתם. צריך לזכור שלעיתים רצון בני המשפחה משתנה וצריך לפעול בהתאם לרצונם.
באם המשפחה אינה מוכנה למגע כלשהו עם התקשורת – רצוי להעביר את המסר לכל העיתונאים. אם מדובר בזמן האירוע – כנסו את העיתונאים והבהירו להם שזו בקשת המשפחה. הם יכבדו זאת ויימנעו ניסיונות מיותרים לגשת אליהם. גם לאחר האירוע – חשוב להוציא הודעה לכל כלי התקשורת – ניתן לעשות זאת גם דרכי (אני מוציאה הודעה לביפר של העיתונאים ובה מסר מהמשפחה כי אינם מוכנים להתראיין וכי הם מבקשים לכבד את בקשתם).
אני שבה ומציינת – כל העיתונאים רוצים להשיג את הראיון עם בני המשפחה. אבל, אם הם יודעים שיש איסור כולל על כולם – הם נרגעים. חשוב להדגיש בפניהם – שאם תשתנה ההחלטה – ידעו כולם בצורה מסודרת דרך דובר היישוב וזה ימנע ניסיונות להגיע למשפחה בצורה ישירה גם בימים שלאחר.
- שתי דילמות עלו בזמן האירוע:
כאשר חלילה נהרג חייל – הגוף הרשמי שמאשר לפרסם את שם הנפטר הוא דובר צה"ל. באירועים פליליים – המשטרה. אך באירועים מסוג זה – הנושא פרוץ. ועל כן – מוטל על דובר צח"י להשיג את אישור המשפחה. במקרה זה, פנה דובר צח"י לאב המשפחה, בירר שאכן המשפחה הקרובה קיבלה את ההודעה וקיבל את אישור האב לפרסם את השם.
דילמה שנייה – תמונות. כלי התקשורת יבקשו מכם תמונה של הנפטר. אך מי מאשר לפרסם את התמונות ואילו תמונות לפרסם? זכרו, מדובר בנושא רגיש מעין כמוהו, בזמן מצוקה וסערת רגשות גדולה של בני המשפחה. מרבית המשפחות מעוניינות לפרסם את התמונות ואף בוחרות תמונה שמייצגת את הנפטר בצורה הראויה ביותר. ישנם מקרים, כמו באירוע בקשת, שהמשפחה מתנגדת לפרסום התמונות. גם כאן, על דובר צח"י לפנות אל בני המשפחה, ולמרות השעה הקשה, לשאול אותם כדי למנוע עוגמת נפש. במקרה זה, עקב בקשת המשפחה – הוצאנו הודעה לכל העיתונאים כי המשפחה מתנגדת לפרסום תמונות הילדים. מספר ימים לאחר האסון אישרה המשפחה לפרסם את התמונות.
גם בנושא סיקור הלוויה – בהתאם לרצון המשפחה, מודיעים לעיתונאים מתי מתקיימת הלוויה ואם היא פתוחה לסיקור תקשורתי או סגורה.
- הסברת פנים
עוד טיפ קטן – הציעו להם לשתות. ניתן לפתוח חדר ובו שתייה חמה וקרה כדי שיוכלו גם הם להתרענן ולהשיב כוחות. כאשר מסבירים אליהם פנים – הם מכבדים אתכם ואת בקשתכם להתנהג בסבלנות ובאורך רוח.
לרוב, בהתאם לנסיבות, אני מגיעה אישית אל מקום האירוע ומסייעת לדובר צח"י, וגם לאחר האירוע, עד הרגע שבו האירוע יורד מהכותרות.
אני זמינה תמיד להתייעצויות, ופועלת בשיתוף עם היישוב על מנת להקל על העומס שמוטל עליו ברגעים אלה.
בתקווה לימים טובים
דליה עמוס, דוברת המועצה
050-7438444
|
